סוגי מנעולים לדלת כניסה: רב־בריחי, חבוי, עליון ובריח

גוף המנעול והצילינדר: שני רכיבים שרבים מבלבלים ביניהם

גוף המנעול הוא המנגנון: קופסת פלדה שיושבת בתוך הדלת, עם לשונית שנדחפת פנימה כשהדלת נטרקת, בריח שיוצא כשמסובבים מפתח, וחור מרובע שדרכו הידית מושכת את הלשונית. הצילינדר הוא החלק הקטן שבו חור המפתח. הוא נכנס לחור שבגוף ומסובב זיז או גלגל שיניים שמזיזים את הבריח. בקטלוג שלנו הרכיבים נמכרים בנפרד, ובדף של Mul-T-Lock 603 כתוב במפורש שהחלפת מנגנון לא מחייבת החלפת צילינדר.

ההפרדה קובעת איך מטפלים בתקלה. מפתח שנתקע, מפתחות שאבדו ורצון לשדרג בקרת שכפול הם עניין של צילינדר, והוא מוחלף בלי לפרק את הדלת. לשונית שלא חוזרת, בריח שלא יוצא עד הסוף וידית שלא מחזירה את הלשונית הם עניין של הגוף, ושם צריך לפתוח את חזית הדלת. מי שמזמין ״מנעול חדש״ בלי להגיד איזה רכיב התכוון אליו מקבל לעיתים את החלק הלא נכון.

גם התקנים נפרדים. מכון התקנים מפרסם ת״י 950 לצילינדר (מנגנון גלילי למנעול, 2007), ת״י 101 למנעול חבוי לדלת סובבת (1987) ומפרט 196 למנעול רב־בריחים (1996). באירופה זה EN 1303 לצילינדר ו־EN 12209 לגוף המנעול: בהוראות ההתקנה של צילינדר Mul-T-Lock מצוין EN 1303:2015, ובדף היצרן של מנעולי 235 ו־265 מצוין EN 12209. צילינדר ברמה גבוהה על גוף חלש לא משדרג את הדלת, והחוליה החלשה קובעת.

מנעול חבוי: האנטומיה ושלוש מידות הזיהוי

מנעול חבוי נקרא כך כי הגוף שלו מוסתר בחציבה שבקצה הדלת, ורואים רק את החזית, את הידית ואת הצילינדר. החזית, פלטת הקצה, היא הרצועה המתכתית שבקצה הדלת. ממנה בולטות הלשונית, שנסוגה כשהידית נלחצת או כשהדלת נטרקת, והבריח, שיוצא רק במפתח. במשקוף יושב הנגדי, הלוחית עם החורים שמקבלת את הלשונית ואת הבריח. נגדי שלא מכוון לגוף גורם לדלת שנטרקת ולא ננעלת, גם כשהמנעול תקין.

שלוש מידות מזהות גוף חבוי. הבקסט הוא המרחק מפני החזית עד מרכז הצילינדר או הידית. בתקן DIN 18251 הערכים המקובלים הם 55, 60, 65, 70, 80, 90 ו־100 מ״מ. מרחק חורים, c-c, הוא המרחק בין מרכז ציר הידית למרכז הצילינדר. המידה השלישית היא החזית: אורכה, רוחבה וצורתה, ישרה או מעוגלת. בגוף עם צילינדר אירופאי הצילינדר וציר הידית יושבים על אותו קו אנכי, ולכן הבקסט זהה לשניהם. גובה ההרכבה התקני של הידית הוא 1,050 מ״מ מהרצפה.

בקטלוג שלנו הבקסט כתוב במפורש בתשעה דגמים בלבד, וחמישה ערכים בלבד: 42, 50, 55, 60 ו־65 מ״מ. מרחק חורים רשום בשישה דגמים: 63, 70, 72 ו־78. ב־23 מתוך 60 דפי המוצר מבקשים מכם למדוד בקסט, וב־18 גם אורך חזית, כי הצירוף הוא שקובע. מנעול 42 עם מרחק חורים 63 לא מתחלף במנעול 65 עם 72, גם כשהם נראים זהים בצילום.

הזהרו ממילה אחת: מרכז. בדף ״מנעול 3 נעילות, מרכז 50״ המספר הוא הבקסט, ובדף ״מנעול שפרוץ מרכז 70 CISA״ הוא מרחק החורים בין הצילינדר לציר הידית. גם הסימון 55/72 ב־SSF פירושו בקסט 55 ומרחק חורים 72. לכן רושמים תמיד את שם המידה לצד המספר. בתקן יש גם שם מלא לכל גוף, למשל DIN 18251-1-PZ-3-55-20-W-L: PZ הוא מנעול לצילינדר, 3 המחלקה, 55 הבקסט, 20 רוחב החזית, והאות L מציינת מנעול שמאלי.

מנעול רב־בריחי בפלדלת: כמה בריחים, איפה, ואיך הצילינדר מזיז אותם

מנעול רב־בריחי מחבר את הדלת למשקוף בכמה נקודות במקום בנקודה אחת. גוף מרכזי יושב בגובה הידית ומוציא בריחים לצד המנעול. מוטות הולכה עולים ויורדים ממנו ומוציאים בריחים אל משקוף הראש ואל הרצפה. בדגמי ארבעה כיוונים יש גם בריחים בצד הצירים, והדלת נעולה בארבעת צדדיה: כך מתואר דגם 250 של Mul-T-Lock בקטלוג. אורך המוטות מתכוונן, למשל 850 עד 1,030 מ״מ בנתוני ה־Z415G של Zero Plus, כדי להתאים אותו לגבהי דלת שונים.

הצילינדר משמש כאן מפעיל בלבד. במנעול של Rav-Bariach הוא מסובב גלגל שיניים בפרופיל אירופאי שמעביר את התנועה לבריחים. ב־415G של Mul-T-Lock הגלגל המרכזי נותן מהלך בריח של 41.5 מ״מ בשני סיבובי מפתח, 720 מעלות, ובמנעולי 235, 265, 250, 231 ו־232 סיבוב אחד של 360 מעלות מספיק. לכן צילינדר לפלדלת הוא בדרך כלל צילינדר עם זיז גלגל ולא עם לשון, ואת ההבדל מזהים לפי המדריך שלנו על מדידת צילינדר.

כמה בריחים? זה תלוי בדגם. Rav-Bariach מציעה 4 עד 7 בריחים, בסדרות 500, 510 ו־520, ומציינת את מפרט 196 של מכון התקנים. בקטלוג שלנו דגם 235 מפעיל שישה בריחים, 265 ו־250 שבעה, ו־415G חמישה־עשר בריחים בקוטר 18 מ״מ. מנעול ה־3 נעילות רשום בנקודות ולא בבריחים. ״ארבעה כיוונים״ אינו ״ארבעה בריחים״: דגם 235 נועל לארבעה כיוונים ובעל שישה בריחים.

המנגנון חייב להתאים לדלת שנבנתה סביבו. Rav-Bariach מציינת דלת פלדה, פח או עץ. 415G מוגדר לדלתות בגובה 1,950 עד 2,120 מ״מ. במנגנוני 235, 265 ו־250 הבקסט הסטנדרטי הוא 65 מ״מ לפי Mul-T-Lock, ומנגנון 603, עם בריח D כפול בקוטר 18 מ״מ וחזית ברוחב 22 מ״מ, מיועד למשקופים צרים. הנקודות המרובות מחלקות את הכוח לאורך הדלת, ולכן קשה יותר להרחיק אותה מהמשקוף בנקודה אחת.

מנעול עליון, בריח ושרשרת: מתי מוסיפים ומה כל אחד נותן

מנעול עליון הוא מנעול נוסף שמותקן מעל המנעול הראשי כדי להוסיף נקודת נעילה. יש לו שני מבנים. בראשון הגוף מותקן על פני הדלת מבפנים: בצילינדר ה־RIM של Yale גוף המנעול מונח על גב הדלת והצילינדר עובר דרכה ומחובר אליו במוט שטוח. בשני הגוף יושב בעובי הדלת, כמו ב־Mul-T-Lock M-60 ו־257. ב־257 בריח אחד יוצא 18 מ״מ בסיבוב מפתח אחד ו־36 מ״מ בשניים, והבקסט הוא 60 מ״מ.

בריח, deadbolt, הוא מנעול שבריח מלא שלו נכנס למשקוף ואינו נפתח בדחיפה או בטריקה. Hercular של Mul-T-Lock מציין בדף היצרן UL437 והתאמה ל־ANSI דרגה 1, ומהלך בריח של 25 מ״מ. בגרסת Captive הכפתור הפנימי נשלף: מי שהגיע לפנים הדלת דרך חלון סמוך לא יכול לסובב את הבריח. Cronus מדורג ברמת אבטחה 2 לפי התקן האמריקאי, בעובי דלת 35 או 45 מ״מ ובבקסט מתכוונן של 60 או 70 מ״מ. Hi-Lock שונה: שלושה בריחים נכנסים למשקוף, והמנעול מתחבר גם לבריח העליון של המנעול הראשי וחוסם אותו. ההתקנה בכלים ייעודיים של היצרן.

מתי מוסיפים? כשהדלת והמשקוף יציבים והמנעול הראשי תקין, מנעול עליון מוסיף שכבה בלי להחליף דלת. כשהדלת רופפת או המשקוף חלש, בריח נוסף נתלה על אותה חולשה: בדף של מנעול הכספת של Rav-Bariach כתוב שמנעול חזק על שער רופף לא ייתן את המיגון המלא. במנעול עליון חשוב גם המרווח. Yale קובעת שהמרווח בין גוף המנעול לנגדי לא יעלה על 5 מ״מ, אחרת הנעילה האוטומטית לא פועלת.

שרשרת אינה מנעול. ASSA ABLOY מגדירה אותה כמחזיקה את הדלת פתוחה מעט כדי לזהות מבקר לפני שהדלת משוחררת, מתאימה לדלתות עץ ומאושרת ל־TS003:2012. ברגי העיגון שלה נמצאים בקו הכוח של מי שדוחף את הדלת, ולכן היא מגבילה פתיחה ואינה עוצרת דחיפה.

מה נשחק עם השנים, ומה מחליפים: צילינדר, גוף מנעול או דלת

סימני בלאי של צילינדר: מפתח שנכנס בקושי, מסתובב קשה או נתקע באמצע ומפתח מעוקם או שחוק. Mul-T-Lock ממליצה לבדוק את פעולת הצילינדר כשהדלת פתוחה פעמיים בשנה בשימוש קבוע, להשתמש בחומר סיכה שלה ולא בשמן כבד, לא לאלץ את המפתח ולהחליף מפתח כפוף או פגום. מפתח שמסתובב קשה הוא גם נושא של מדריך נפרד, כי לפעמים הבעיה בדלת ולא במנעול.

סימני בלאי של גוף: לשונית שלא חוזרת או נתקעת בנגדי, בריח שלא יוצא עד הסוף, ידית רפויה או דלת שנסגרת רק בדחיפה. לפני שמחליפים גוף בודקים יישור: נגדי שזז או דלת שירדה על הצירים מדמים תקלה במנגנון. בקטלוג יש 46 חלקי חילוף למנעולים, מהם 18 נגדיים, ועוד לשוניות, צירי ידית ומתאמים, וחלקים אלה מוחלפים בלי לגעת בגוף עצמו.

כלל ההחלטה פשוט. מפתח ואבדן מפתחות הם צילינדר. לשונית, בריח וידית הם גוף. דלת שהתעקמה, חלודה במסגרת או משקוף שנעקר הם עניין של הדלת, ואף מנעול חדש לא יתקן אותם. בהחלפת גוף מזמינים לפי הטבלה למעלה: אותו סוג, אותו בקסט, אותו מרחק חורים, אותה חזית ואותו צד. בהחלפה לגוף שונה, למשל מחבוי לרב־בריחי, צריך חציבה וחיבור מוטות, וזו כבר עבודה של מנעולן.

תקנים: איך קוראים EN 12209 ומה אומרים התקנים הישראליים

EN 12209 מסווג מנעול מכני בקוד של 11 תווים, שחייב להופיע על המוצר או על האריזה המינימלית ובתעודה של גוף בדיקה עצמאי. החשובים לדלת כניסה: הספרה הראשונה, קטגוריית שימוש, 1 לבית ו־3 לציבור. השנייה, עמידות במחזורי פעולה. השישית, עמידות בקורוזיה בניסוי מלח של 24 עד 240 שעות. והשביעית, רמת אבטחה בין 0 ל־7, שבה 5 ו־7 מוסיפות עמידות בקידוח. כך זה נראה בקוד אמיתי: Euro deadlock של Startec (HUKP-0103-43) רשום ב־BS EN 12209:2003 כ־3/X/8/1/0/G/3/B/C/0/0.

הפענוח לפי מפתח הסיווג של מהדורת 2003 ועדכון 2005 מופיע ברשימה שלמטה. מי שקורא רק את הספרה השביעית רואה שאבטחה 3 היא בינונית וללא עמידות בקידוח, ומבין למה שני מנעולים ״בתקן אירופאי״ אינם שווים: הקוד המלא הוא שמשווה, והמילים לא.

בישראל המסמכים השונים מכסים חלקים שונים. ת״י 101 חל על מנעול חבוי לדלת סובבת שהבריח והלשון בו נפרדים. מפרט 196 חל על מנעול חבוי עם ארבעה בריחים ויותר ועל מנעול בריח אורכי. ת״י 950 חל על הצילינדר, עם שש רמות אבטחה ובדיקות בין 20 מינוס ל־80 מעלות. ת״י 5044 הוא תקן לדלת המגן כולה, כלומר דלת, משקוף ופרזול יחד: חלק 1 (2013) ייצור, חלק 2 (2003) התקנה, והוא אינו עוסק בעמידות באש.

בקטלוג שלנו 4 מתוך 60 דפי מנעולי דלת מציינים תקן, ואף אחד מהם לא מציין ת״י. 6572 של Mul-T-Lock מציין CE EN 12209 בלי קוד מלא, Hercular ו־Cronus מציינים UL ו־Hercular גם ANSI דרגה 1, וקומפקט 8 נושא CE ותקן אש. מי שמחליף מנעול בדלת שנדרשת בה עמידות מסוימת מבקש את הקוד המלא ואת התעודה, ולא מסתפק בציון ״תקן אירופאי״.

• 3: קטגוריית שימוש, ציבורית, בלי תמריץ להיזהר.
• X: עמידות, 200,000 מחזורי לשונית בעומס 120 ניוטון ו־50,000 מחזורי בריח.
• 8: דלת עד 200 ק״ג וכוח סגירה של עד 15 ניוטון.
• 1: מתאים לדלתות אש ועשן, בהערכה של הדלת.
• 0: אין דרישת בטיחות.
• G: עמידות קורוזיה גבוהה מאוד (240 שעות מלח) בטווח מ־20 מינוס עד 80 מעלות.
• 3: אבטחה בינונית, בלי עמידות בקידוח.
• B: מנעול חבוי לדלת סובבת.
• C: צילינדר עם נעילה ידנית ונעילת ביניים.
• 0: בלי ציר ידית.
• 0: בלי דרישת זיהוי מפתח, כשהצילינדר לפי EN 1303.

זכוכית, הזזה, אלומיניום ואש: מה שונה ולאן ממשיכים

דלת כניסה אינה הסוג היחיד, והקטלוג מחלק את הדלתות לפי חומר. 31 מנעולים מיועדים לדלתות זכוכית: חובקים שנתפסים בלי קדח לזכוכית של 5 עד 8 מ״מ, מנעולי קדח ומנעולי סטודיו עם מגרעת. 13 מנעולי הזזה כוללים צילינדר אובלי במידה 108/25 ומנעולים חובקים לזכוכית. בדפי הזכוכית וההזזה ההתאמה נקבעת לפי עובי הזכוכית ופרופיל הדלת.

17 מנעולי אלומיניום בנויים לפרופיל צר, ולכן הבקסט שלהם קטן בהרבה: 20, 25, 30 ו־35 מ״מ, המרחק ממרכז הצילינדר לקצה החזית, לעומת 42 עד 65 בדלתות עץ ופלדה. מנעול חבוי רחב לא ייכנס לפרופיל צר. בסדרות 100 ו־200 מצוין שהמנעול חבוי נכנס לפרופיל הצר ונעול בצילינדר בפרופיל אירופאי.

דלת אש היא מכלול: כנף, משקוף, ציר, מחזיר שמן ומנעול שנבחרו לעבוד יחד. בהחלפת מנעול בדלת אש קיימת מחליפים בדגם שמתאים לחציבה ולמכלול, לא במנעול דירתי רגיל. בקטלוג 5 מנעולי אש, בהם ISEO MN6301 ההפיך, שנותן דגם אחד לדלתות ימניות ושמאליות.