ידית בהלה: איך בוחרים את המכלול הנכון לדלת

EN 1125 או EN 179: מי יעמוד מול הדלת בשעת חירום

שני התקנים האירופיים נראים דומים, אבל הם עונים על שאלה אחת: האם האנשים שיוצאים מכירים את הדלת. EN 1125 עוסק בהתקני יציאת בהלה (Panic exit devices) שמופעלים בבר אופקי. הוא נכתב לדלתות נעולות בנתיבי מילוט שבהם אפשר לצפות בהלה: קהל שלא מכיר את המבנה, צפיפות ולחץ. המטרה שלו היא יציאה בטוחה במאמץ מינימלי ובלי שום ידע מוקדם על ההתקן.

EN 179 עוסק בהתקני יציאת חירום (Emergency exit devices) שמופעלים בידית לחיצה (סוג A) או בלוחית לחיצה או משיכה (סוג B). הוא מיועד למקומות שבהם האנשים מכירים את היציאה ואת הפרזול שלה, ולכן הסיכוי לבהלה נמוך: משרד סגור, אזור צוות, חדר טכני. איגוד יצרני הדלתות והפרזול הבריטי dhf מנסח את זה בפשטות: בר אופקי לפי EN 1125 במבני ציבור, בחנויות ובמקומות בילוי; התקן לפי EN 179 רק כשהמשתמשים מכירים את הדלת. ובמקרה של ספק, ההמלצה שלהם היא EN 1125.

המבחן בפועל הוא מספרי. לפי הצהרת הביצועים של ISEO לסדרת IDEA BASE, הדרישה של EN 1125 היא שחרור בפחות משנייה, בכוח של עד 80 ניוטון על דלת רגילה ועד 220 ניוטון כשדוחפים את הכנף בכוח של 1,000 ניוטון, בדיוק המצב של קהל שנלחץ על דלת נעולה. לוחית לחיצה קטנה דורשת שהאדם ימצא אותה ויפעיל אותה, ובר לרוחב הכנף נלחץ גם מכתף, מירך או מגוף שנדחף.

יש גם הבדל באבטחה. ב־EN 1125 יש דרגת אבטחה אחת: הנעילה מחזיקה כוח של 1,000 ניוטון על הכנף. ב־EN 179 יש ארבע דרגות, עד 5,000 ניוטון. לכן בדלת שאנשים מכירים, ושבה עמידות מפני פריצה חשובה, EN 179 מאפשר יותר. ובדלת שנפתחת פנימה, EN 179 כולל קטגוריית יישום לדלת חד־כנפית שנפתחת פנימה, ואילו ב־EN 1125 כל קטגוריות היישום הן לדלתות שנפתחות החוצה.

• קהל זר, תפוסה גבוהה, מקום בילוי, מסחר, חינוך: EN 1125, בר אופקי.
• צוות קבוע שמכיר את הדלת, בלי קהל: EN 179 אפשרי, אם תכנית הבטיחות מתירה.
• מתלבטים: EN 1125. הוא עונה גם על המצב של EN 179, ולא להפך.

מה קובעות התקנות בישראל

הדרישה הישראלית המרכזית נמצאת בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), בפרט 3.2.1.21 שנוסף בתיקון מס׳ 3 משנת 2008: בדלת שמשמשת ליציאה מחלק מבניין או מקומה שתפוסתם גדולה מ־100 איש יותקן מנגנון בהלה. המנגנון יהיה מוט אופקי באורך של מחצית רוחב הכנף לפחות, בגובה 86 עד 120 ס״מ מעל הרצפה, ובפרזול הבהלה יתקיימו דרישות ת״י 1212 חלק 1, התקן הישראלי לדלתות אש ולדלתות עשן סובבות.

באותו פרט נקבע שאין להתקין נעילה למנגנון בהלה, למעט נעילה מבחוץ שאינה מונעת פתיחה מבפנים בלחיצה על הידית. זו בדיוק ההגדרה של ידית חיצונית עם צילינדר. בפרק ההתקהלות, פרט 3.9.5.3 מתיר לשונית או נעילה בכל דלת נדרשת מחדר שתפוסתו 100 איש או יותר, בתנאי שהיא נפתחת בידית בהלה. ופרט 3.2.1.8 קובע שדלת מחדר שתפוסתו גדולה מ־50 איש תיפתח בכיוון המילוט.

שני פרטים נוספים משפיעים ישירות על הבחירה. פרט 3.2.1.16: כשמותקנת דלת דו־אגפית בגלל חישובי תפוסה, לכל אגף יהיה מנגנון פתיחה עצמאי, ואין להתקין מנגנון שפתיחתו תלויה באגף הסמוך. פרט 3.2.1.20 קובע את התנאים לדלת מבוקרת כניסה בדרך מוצא, ובהם שחרור הנעילה בהפסקת חשמל וידית בהלה שמבטלת את הנעילה. את הצד החשמלי פירטנו במדריך על ידית בהלה ובקרת כניסה.

לא מצאנו נוסח פתוח של ת״י 1212 חלק 1 שאפשר לצטט ממנו את דרישות הפרזול במדויק, ולא מצאנו הוראה פומבית של כבאות והצלה שמגדירה דגם או תקן אירופי מסוים לידית בהלה. לכן בפרויקט שחלה עליו תכנית בטיחות, הסעיף של יועץ הבטיחות בתכנית הוא המסמך שקובע. מה שכן ברור מהמספרים: בר באורך 60% מהכנף בגובה 900 עד 1,100 מ״מ, כמו שמנחות הוראות ההתקנה של EN 1125, עומד גם בדרישה הישראלית של מחצית הכנף ושל 86 עד 120 ס״מ.

בר דחיפה או בר מגע, עילי או חבוי, ואיזה אורך

בעברית קוראים לכל בר שטוח ‘פושבר’, אבל התקן מבחין בין שני סוגים, והספרה התשיעית בקוד מסמנת אותם. סוג A, בר דחיפה (push bar), הוא צינור או בר אובלי שנע בקשת על זרועות בשני קצותיו, כמו IDEA BASE ו־Palmo. סוג B, בר מגע (touch bar), הוא בר שטוח ששוקע לתוך מארז לאורכו, כמו PUSH של ISEO, שמסווג B למרות שמו. שני הסוגים עומדים באותן דרישות כוח. ההבדל הוא במראה, בבליטה ובחלקים שנחשפים לפגיעה.

ההחלטה הגדולה יותר היא איפה יושבת הנעילה. בהתקן עילי (rim) הלשונית נמצאת בגוף ההתקן שעל פני הדלת, והנגדית מוברגת למשקוף. זה הפתרון לדלתות אלומיניום, PVC, עץ וזכוכית, והוא מאפשר להוסיף מוטות. בהתקן למנעול חבוי (mortise) הבר לא נועל בעצמו: הוא מסובב את הציר של מנעול בהלה שמותקן בתוך עובי הדלת. ISEO קוראת לגרסה הזו INFILARE. בקטלוג שלנו 9 מתוך 20 מכלולים הם מהסוג הזה, וכל שבעת המכלולים שמוגדרים לדלת אש נמצאים ביניהם.

האורך נקבע לפי הכנף. התקן דורש שהבר יכסה את מרב הרוחב האפקטיבי ולא פחות מ־60% מרוחב הכנף, והתקנה הישראלית דורשת מחצית לפחות. כנף ברוחב 1,000 מ״מ צריכה אפוא בר פעיל של 600 מ״מ לפחות. ברים נמכרים באורכים נומינליים ומקצרים אותם באתר: את PUSH של ISEO מספקים ב־840, 1,170 ו־1,300 מ״מ, ומותר לקצר כל אחד בעד 330 מ״מ. ב־Antipanic מקבלים פושבר ב־84, 117 ו־130 ס״מ, וצינורות חלופיים ב־95, 115 ו־145 ס״מ.

שני נתונים נוספים נקבעים לפי המעבר. בליטה: דרגה 2 בספרה השמינית פירושה עד 100 מ״מ מפני הדלת, ו־dhf ממליצים עליה במעבר צר או בדלת שאינה נפתחת מעבר ל־90 מעלות. ומשקל וגודל: הצהרות הביצועים של ISEO מגבילות את ההתקנים העיליים לכנף של עד 1,500 מ״מ ואת השילוב של Palmo או INFILARE עם מנעולי 212/214 ו־DINFIR3 לכנף של עד 1,320 מ״מ, בכל המקרים עד 250 ק״ג ו־3,400 מ״מ גובה.

• דלת זכוכית 12 מ״מ: התקן עילי עם ערכת זכוכית ייעודית, כי אין לאן להבריג.
• דלת אש עם מנעול אש קיים: בר למנעול חבוי שנבדק עם דגם המנעול.
• דלת אלומיניום בפרופיל צר: התקן עילי עם נגדית מתכווננת, או מנעול בהלה חבוי לפרופיל צר כמו סדרה 300 של BKS.

דלת כפולה: מוטות אנכיים, כנף פסיבית ומתאם סגירה

ברוב הדלתות הכפולות הכנפיים חופפות זו את זו בקו המפגש. לכן יש כנף פעילה, שנפתחת ראשונה ביום־יום, וכנף פסיבית, שעליה נסגרת הפעילה. בכנף הפעילה מתקינים התקן עם לשונית צדית שננעלת בנגדית שבקצה הכנף הפסיבית. בכנף הפסיבית אין במה להינעל בצד, ולכן מתקינים התקן עם מוטות אנכיים: מוט עליון שננעל בנגדית במשקוף ומוט תחתון שננעל בשקע ברצפה. לחיצה על הבר שולפת את שני המוטות יחד.

התקן EN 1125 דורש שבדלת כפולה ההתקנים יאפשרו פתיחה של שתי הכנפיים יחד, ו־dhf מסבירים למה בריח בהלה כפול בסגנון הבריטי הישן לא עומד בתקן: הבר של התקן מסוג A אסור שיבלוט מעבר לזרועות התמיכה שלו. הפתרון שהם מציינים הוא בריח בהלה אנכי בכנף הפסיבית ולשונית בהלה בכנף הפעילה, בדיוק המבנה שבשרטוט. גם בישראל, פרט 3.2.1.16 דורש שכשהדלת הכפולה נדרשת לפי חישובי תפוסה, לכל אגף יהיה מנגנון פתיחה עצמאי, כך שבריח ידני בכנף הפסיבית לא מתאים לפתח כזה.

החלק שנשכח הכי הרבה הוא מתאם הסגירה (door coordinator), התקן במשקוף העליון שמעכב את הכנף הפעילה עד שהפסיבית נסגרה. בלעדיו, אם הפעילה נסגרת ראשונה, הפסיבית נעצרת עליה והדלת נשארת פתוחה. בדלת אש זה אומר שהדלת לא סוגרת את האש. התקן האירופי למתאמי סגירה הוא EN 1158, והוא ממליץ עליהם בכל דלת אש או עשן כפולה עם כנפיים חופפות. מחזיר דלת נפרד בכל כנף משלים את המערכת.

את אורך המוטות בוחרים לפי גובה הדלת מהרצפה ועד המשקוף. בקטלוג שלנו: בריחי ISEO ב־2,400 וב־3,400 מ״מ, בריחי Antipanic 450 ו־450L/T עד 3 מטר, ובריחי UNICO 550 עד 2.60 מטר ו־550L עד 3 מטר. המוט התחתון הוא הרכיב הרגיש ביותר: חול, לכלוך או שיפוע ברצפה מונעים מהבריח להיכנס לשקע. שקע רצפה נקי ומפולס הוא חלק מהמפרט.

• כנף פעילה: התקן עילי עם לשונית צדית, למשל Antipanic 601 או IDEA BASE YBI211BK.
• כנף פסיבית: התקן עם מוטות עליון ותחתון, למשל Antipanic 602 או IDEA BASE YBI205 עם בריחים.
• במשקוף: מתאם סגירה, ומחזיר דלת לכל כנף.

דלת אש: האישור הוא של המכלול שנבדק עם הדלת

ידית בהלה לדלת אש היא לא ‘ידית חזקה יותר’. דלת אש עוברת בדיקת עמידות אש כמכלול, לפי EN 1634-1 באירופה ולפי ת״י 1212 בישראל, והפרזול שמותקן עליה הוא חלק מהמכלול הזה. הספרה הרביעית בקוד EN 1125 מספרת רק אם ההתקן ראוי לשימוש בדלת אש: 0 לא מאושר, A לדלת עשן בלבד, B לדלת אש ועשן. התקן עצמו מציין שההערכה של תרומת ההתקן לעמידות של דלת מסוימת היא מחוץ לתחולתו.

בפועל זה אומר שני דברים. ראשית, בוחרים מכלול שקיבל B. בסדרת IDEA BASE של ISEO, הגרסה עם לשונית זמאק מסווגת A, והגרסה עם לשונית פלדה ננעלת מסווגת B. אותו שם סדרה, שתי התאמות שונות. שנית, בודקים שההתקן נבדק עם דלת מאותו סוג ובאותו משך עמידות. הוראות ההתקנה של dormakaba לבר בהלה מנסחות את זה ישירות: לפני התקנה על דלת אש בודקים את תעודת האש של מכלול הדלת שעליו נבדק ההתקן, ולעולם לא מתקינים אותו על דלת שעמידות האש שלה ארוכה ממה שאושר.

בדלת אש הנעילה היא בדרך כלל מנעול בהלה חבוי, וזו הסיבה שכל שבעת המכלולים בקטלוג שלנו שמוגדרים לדלת אש הם ברים למנעול חבוי. אישור EN 1125 של Palmo או של IDEA BASE INFILARE ניתן לבר יחד עם מנעולי האש של ISEO מסדרות 212/214 או DINFIR3. בר מאושר על מנעול אחר הוא כבר מכלול שלא נבדק.

נקודה אחרונה היא החזקה פתוחה (dogging), מנגנון שמשאיר את הלשונית משוכה כדי שהדלת תיפתח בדחיפה בלי להינעל. לפי dhf, בדלת אש אסור להשתמש בו אלא אם הפרזול והדלת נבדקו באש במצב לא נעול. ב־PUSH של ISEO מנגנון ההחזקה מובנה בבר, ו־ISEO מפרסמת הוראה לנטרול שלו. ובכל מקרה, דלת אש שצריכה להיות פתוחה ביום מחזיקים במנגנון ‘רגיל פתוח’ שמשתחרר ממערכת גילוי האש וסוגר את הדלת, כמו שמגדיר פרט 3.2.1.22, ולא בבר בהלה מקובע.

קוד הסיווג בן 10 התווים: מה כל ספרה אומרת

כל התקן שמאושר לפי EN 1125:2008 נושא קוד בן עשרה תווים, על המוצר או על האריזה, ובתעודה של הגוף הבודק. הקוד בנוי כמו כל תקני הפרזול האירופיים, כך שאפשר לתאם ביניהם, למשל רמת קורוזיה זהה לבר ולמחזיר הדלת. הוא נקרא משמאל לימין. בסדרות של ISEO שבקטלוג מופיעים הקודים 3|7|7|A|1|4|2|2|A|A ו־3|7|7|B|1|4|2|2|B|A, וההבדל ביניהם הוא בדיוק ההבדל בין התקן לדלת רגילה לבין התקן לדלת אש עם בר מגע.

ארבע מתוך עשר הספרות כמעט אף פעם לא משתנות בין התקנים טובים: 3 בספרה הראשונה, 1 בחמישית, 2 בשביעית (ב־EN 1125 זו הדרגה היחידה) ו־2 בשמינית. ההחלטות מתקבלות בספרות 2, 3, 4, 9 ו־10. כשמשווים הצעות, בקשו את הקוד המלא ואת הצהרת הביצועים (DoP) של הדגם. סימון CE על התקן בהלה מחייב גוף מאושר שבודק את הדגם ואת קו הייצור, וההצהרה מציינת את מספר התעודה.

• ספרה 1, קטגוריית שימוש: 3, שימוש תכוף בידי ציבור. זו הדרגה היחידה בתקן.
• ספרה 2, עמידות: 6 היא 100,000 מחזורי בדיקה, 7 היא 200,000. סדרות IDEA BASE ו־PUSH של ISEO נבדקו גם ל־500,000 מחזורים, מעבר לתקן.
• ספרה 3, משקל הדלת: 5 עד 100 ק״ג, 6 עד 200 ק״ג, 7 מעל 200 ק״ג לפי הצהרת היצרן. כוח הסגירה המרבי בכל הדרגות הוא 50 ניוטון.
• ספרה 4, דלת אש ועשן: 0 לא מאושר, A לדלת עשן, B לדלת אש ועשן.
• ספרה 5, בטיחות: 1. לכל התקני הבהלה פונקציה בטיחותית קריטית.
• ספרה 6, קורוזיה: 3 היא 96 שעות בערפל מלח, 4 היא 240 שעות. בחוץ, ליד הים או בחניון, בוחרים 4.
• ספרה 7, אבטחה: 2, עמידה בכוח של 1,000 ניוטון בכיוון הפתיחה. ב־EN 179 יש גם 3, 4 ו־5.
• ספרה 8, בליטה: 1 עד 150 מ״מ, 2 עד 100 מ״מ.
• ספרה 9, סוג הבר: A בר דחיפה, B בר מגע. ב־EN 179 זה A לידית ו־B ללוחית.
• ספרה 10, שדה יישום: A כנף יחידה או כפולה, פעילה או פסיבית; B כנף יחידה בלבד; C כנף פסיבית בלבד.

מה קורה בצד החיצוני, ומה מוסיפים בחשמל

ידית הבהלה פועלת רק מבפנים. בצד החיצוני יש ארבע אפשרויות: כלום (דלת יציאה בלבד, שנפתחת מבחוץ רק כשמישהו פותח מבפנים), ידית עם צילינדר (מי שיש לו מפתח פותח ונכנס), כפתור עם צילינדר, או צילינדר בלבד. EN 1125 דורש שהאביזר החיצוני לא ימנע את ההפעלה מבפנים, והתקנה הישראלית מתירה בדיוק את זה ולא יותר. בקטלוג יש שש ידיות חיצוניות: 1090 ו־1090P של Antipanic, ו־Trim, TIRM וידית עם צילינדר של ISEO. כל ידית מתאימה לסדרה שלה, ול־Palmo ול־INFILARE בודקים פתרון חיצוני נפרד.

בחשמל יש שלוש רמות. הראשונה היא חיווי: מיקרוסוויץ׳ בתוך הבר שולח אות לבקר, לאזעקה או למערכת ניהול המבנה בכל פעם שמישהו יוצא. לכל סדרה ערכה משלה: YBI201 ל־IDEA BASE, YBI301 ל־PUSH ו־YBI401 ל־Palmo, ובצינור 401 ובפושבר 601/2 של Antipanic יש גרסה עם מתג מובנה. השנייה היא פתיחה מבחוץ בבקרת כניסה: נגדית חשמלית במשקוף במקום הנגדית הרגילה, והיציאה מבפנים נשארת מכנית.

השלישית היא מנעול בהלה אלקטרומכני בתוך הדלת. בהצהרת הביצועים של ISEO מופיעים מנעולי 214E בפעולת fail-secure (נעול כשאין חשמל) ו־214F בפעולת fail-safe (משוחרר כשאין חשמל), יחד עם Palmo ו־IDEA BASE, באותו קוד 3|7|7|B|1|4|2|2|A|A. בכל הרמות, היציאה מבפנים לא תלויה בחשמל. מה שמשתנה בהפסקת חשמל הוא הכניסה מבחוץ.

שני דגמים בקטלוג מראים למה צריך לקרוא את המגבלות. הנגדית PN512 של Dorcas פועלת ב־fail-safe ב־12V DC, ו־Dorcas ממליצה עליה לנתיבי מילוט. הנגדית YBI202BK של ISEO מתאימה לידיות העיליות של ISEO, אבל אינה מיועדת לדלתות אש, לדלתות דו־כנפיות או להתקנה בחוץ. את החיבור לבקר, את ההתנהגות בהפסקת חשמל ואת פרט 3.2.1.20 פירטנו במדריך על ידית בהלה ובקרת כניסה.

• יציאה בלבד: בלי אביזר חיצוני. מתאים ליציאת חירום שאינה כניסה.
• כניסה של בעלי מפתח: ידית או כפתור עם צילינדר מאותה סדרה של הבר.
• כניסה בכרטיס או בקוד: נגדית חשמלית או מנעול אלקטרומכני, עם בקר.
• חיווי בלבד: מיקרוסוויץ׳ בבר, בלי לשנות את הנעילה.